ז כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָֽפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי׃ ח תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ׃ ט וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּֽיהוָ֑ה תָּ֝שִׂ֗ישׂ בִּישֽׁוּעָתֽוֹ׃ י כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י ׀ תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵֽחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ז) כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם, כדרך ציידי החיות הטומנים רשת סמוך לחפירה, כדי שהחיה תילכד ברשת ותיפול לחפירה, וכן חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי את החפירה עצמה שרצו להפילני בה, הכל היה בחינם, כי לא עשיתי להם שום רעה.
(ח) ולכן תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה – חושך פתאומי, לֹא יֵדָע להזהר ממנו, ועל ידי החושך שיבוא עליו פתאום, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן לי, תִּלְכְּדוֹ. ולאחר שילכד ברשת, בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ – על ידי החושך יפול באותה חפירה שחפר להפילני בה, באופן שבאותו מעשה שרצה לעשות לי רעה, יפול בעצמו.
(ט) וכנגד הרעה שרצו לעשות לנפשי הרוחנית, וְנַפְשִׁי תָּגִיל גילה פנימית בַּייָ, תָּשִׂישׂ משוש חיצוני בִּישׁוּעָתוֹ.
(י) וכנגד הרעה שרצו לעשות לגופו, כָּל עַצְמוֹתַי, תֹּאמַרְנָה בכך שהן נשארו שלימות, יְיָ מִי כָמוֹךָ, כי כל עצם מעצמותי היתה בסכנה, ואם כן בכך שהן קיימות הרי הן כאומרות שאין כמו ה', שהוא המַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, ועל ידי זה הציל את גופי מיד אויבי. וכנגד הרעה שרצו לעשות לו בממונו מוסיף ואומר, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ – שאין כמו ה' מי שמציל עני ואביון מיד הרוצה לגוזלו.
