י. הרואה אדם תמים בא לקנות סחורה אצל מוכר שדרכו לרמות, צריך להזהירו שלא יקנה שם, אפילו אם הלה כבר סיכם עם בעל החנות שיקנה אצלו. וכל שכן אם רואה את המוכר מפתה את הלוקח ומרמה אותו בענין טיב הסחורה או מידתה, צריך לומר לו זאת, ובלבד שיתקיימו התנאים שהתבארו לעיל.
* * *
פירוט ההלכה היומית: י. הרואה את חבירו שרוצה להכנס לחנות לקנות סחורה, והוא מכיר את חבירו שהוא תמים וקל לרמותו, וכן הוא מכיר את בעל החנות שדרכו לרמות לקוחות תמימים בטיב הסחורה או במידתה, צריך לספר לחבירו דבר זה ולהזהירו שלא יכנס לחנות זו. ואפילו אם כבר סיכם חבירו עם בעל החנות שיבוא לקנות אצלו, צריך להזהירו שלא יעשה כן. וכל שכן הרואה מוכר מפתה קונה לקנות סחורה גרועה ואומר לו שהיא טובה, וכיוצא בזה, כיון שהוא רואה ממש שהוא מרמה אותו בענין המקח, בודאי צריך לומר לו זאת [ואם הרמאות היא במחיר המקח, אם הוא בשיעור שישית המקח, ודאי צריך להודיעו, שהרי אפילו לאחר המקח יכול לבטלו מחמת אונאה זו. אך אם האונאה במחיר היא פחות משישית צריך עיון אם מותר לו לומר זאת]. אך יש להזהר שיתקיימו התנאים שהתבארו לעיל [א. יתבונן שאכן הוא מרמה אותו, או רוצה לרמותו. ב. לא יגדיל את הסיפור לרוע יותר מהאמת. ג. יכוין לתועלת. ד. יוודא שאינו יכול לגרום לאותה תועלת בלי לספר את הדבר. ה. יזהר שלא תיגרם למוכר רעה, אלא רק שימנע חבירו מלקנות שם].
