ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ג, ז

ז) דקל, שחתכו וסמכו על ראש הכותל ועל הארץ, כמין סולם, מערבין עירוב אחד אם רצו, ואינו צריך לקבעו בבנין. וכן הסולם, כובדו קובעו במקומו, ואינו צריך לחברו בבנין.

אם לא היה כותל בין החצרות, אלא היו קשין מבדילין בין שתי החצרות, וסולם מכאן וסולם מכאן, אין מערבין עירוב אחד, שהרי אין כף הרגל עולה בסולם, לפי שאין לו על מה שיסמוך. היה סולם באמצע, וקשין מכאן וקשין מכאן, כלומר, שהיתה כל המחיצה של קשין, מלבד מקום הסולמות שהיה של אבן וכדומה, שהסולמות יכולים להשען עליו, הרי מקום זה נחשב כחיבור, ואם רצו מערבין שנים, אך אם רצו מערבים עירוב אחד.

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!