ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ג, יד

יד) היה החריץ מפריד בין שתי החצרות, ונתן לוח עץ וכדומה שרחב ארבעה טפחים על רוחב החריץ, כמו גשר המחבר את שתי החצרות, מערבין עירוב אחד, ואם רצו מערבין שני עירובין. וכן שתי גזוזטראות [-מרפסות] זו כנגד זו, אם הושיט לוח שרחב ארבעה טפחים מזו לזו, מערבין עירוב אחד, ואם רצו מערבין שני עירובין, אלו לעצמן ואלו לעצמן. היו הגזוזטראות זו בצד זו, ואינן עומדות בשוה, אלא אחת למעלה מחברתה, אם יש ביניהן פחות משלשה טפחים, הרי הן ככצוצטרא [-גזוזטראה] אחת. ואם יש ביניהם שלשה טפחים או יתר, מערבין שנים, אלו לעצמן ואלו לעצמן:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!