ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ג, כב-כג
כב) וכן אם עשו על פי הבור קורה, רחבו ארבעה טפחים, זה ממלא מצד הקורה וזה ממלא מצדה האחר, והרי זה כאילו הבדילה הקורה חלק זה מחלק זה, אף על פי שהמים מעורבין מלמטה, קל [-קולא] הוא שהקלו חכמים במים:
כג) באר שבאמצע השביל שבין שני כתלי חצרות, אף על פי שהיא מופלגת [-מורחקת] מכותל זה ארבעה טפחים ומכותל זה ארבעה טפחים, שניהם ממלאין ממנה דרך החלונות הקבועים בכתלי החצר, שמשלשלים דלי מהחלון עד לבאר, ואין צריכין להוציא זיזין מהכתלים על גבה כדי להחשיבה ברשותם, שאין אדם אוסר על חבירו בשימוש שהוא דרך אויר.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
