ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ה, כג-כד

כג) המזכה בשיתוף לבני המדינה, אם עירבו כולן עירוב אחד, אינו צריך להודיען, שזכות הוא להן. ודין מי ששכח ולא נשתתף עם בני המדינה, או מי שהלך לשבות בעיר אחרת, או עובד כוכבים שהיה עמהן במדינה, דין הכל כדינם שהתבאר בחצר ומבוי:
כד) מדינה שנשתתפו כל יושביה חוץ ממבוי אחד, הרי זה אוסר על כלן. ואם בנו מצבה על פתח המבוי, אינו אוסר. לפיכך, אין מערבין מדינה לחצאין, אלא או כולה, או מבוי מבוי – כל מבוי בפני עצמו, וכשמערבים את כולה חוץ מכמה מבואות, בונה כל מבוי ומבוי מצבה על פתחו אם רצה לחלוק רשותו מהן, כדי שלא יאסור על שאר המבואות:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!