ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ה, כא-כב

כא) ודבר זה, שאסור לערב את כל המדינה יחד אלא יש להשאיר מעט שהם מחוץ לעירוב, משום היכר הוא, כדי שידעו שהעירוב התיר להן לטלטל במדינה זו שרבים בוקעין בה, שהרי המקום שנשאר ולא נשתתף עמהן אין מטלטלין בו, אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן:
כב) מדינה של רבים, שיש לה פתח אחד, וסולם במקום אחד, שניתן לעלות על גביו ולצאת מהמדינה, מערבין את כולה, ואינה צריכה שיור, כדין מדינה שיש לה פתח אחד, כיון שאין הסולם שבחומה חשוב כפתח. וכאשר אין מערבים את כל המדינה, אלא צריכים להשאיר מעט בתים שאינם בכלל העירוב, הבתים שמניחין אותן שיור, אף על פי שאינן פתוחין לעיר, אלא אחוריהן לעיר ופניהם לחוץ, עושין אותן שיור ומערבין את השאר:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!