340. ראש השנה (ב)

וּמִצְוַת הַיּוֹם לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּקִיעוֹת, שֶׁאָז מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין, וַאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי מָרוֹם יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד.

וְכָל אִישׁ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר הַשֵּׁם, לִבּוֹ יָחִיל בְּקִרְבּוֹ מִפַּחַד הַשֵּׁם וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ כִּי הַיּוֹם יָבִיאוּ אֶת דִּינוֹ לַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, וְיָדוּנוּ עַל גּוּפוֹ, וּבָנָיו, וּמָמוֹנוֹ.

וְרָאוּי לְכָל קָהָל בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲמוֹד הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם לִפְנֵי הַתֵּבָה קֹדֶם הַתְּקִיעוֹת, וְיֹאמַר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, בִּכְתָב אוֹ בְּעַל פֶּה, וְיִקְרָא בְגָרוֹן, כַּשּׁוֹפָר יָרִים קוֹלוֹ, לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים מַה נַעֲשָׂה כְהַיּוֹם הַזֶּה, כַּמָּה כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וְכַדּוֹמֶה, לְפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ, לְמַעַן יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ. וְאַחַר הַדְּרָשָׁה יֹאמַר קַדִּישׁ, וְיַעֲנּוּהוּ הָעָם בְּכַוָּנָה וּבְכָל כֹּחָם, שֶׁהוּא מְסֻגָּל מְאֹד לְכַפָּרַת עֲוֹנוֹת, וְהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ.

֍            ֍            ֍

[וְרַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַקָּהָל רוֹצֶה לְהַרְאוֹת אֶת נֹעַם קוֹלוֹ, זֶה קוֹפֵץ מִזָּוִית זוֹ וְנוֹתֵן אֶת קוֹלוֹ, וְאֶחָד קוֹפֵץ מִזָּוִית אַחֶרֶת וְנוֹתֵן קוֹל אַחֵר, וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמַה עֲבוֹדַת ה' יֵשׁ בָּזֶה, וּמַה 'לְשֵׁם שָׁמַיִם' שַׁיָּךְ בָּזֶה, אֵין זוֹ אֶלָּא עֲצַת הַיֵּצֶר הָרַע, בְּהַרְאוֹת הָאָדָם אֶת נֹעַם קוֹלוֹ וְהַשָּׁעָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְכָךְ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל, 'שָׁאֲלוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִפְּנֵי מַה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הַלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָמַר לָהֶם, סִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִים לְפָנַי, וְהֵם יֹאמְרוּ הַלֵּל', וְיֵשׁ לִלְמֹד מִכָּךְ לְעִנְיָן זֶה, כִּי לֹא טוֹב לָאָדָם לְהַרְאוֹת נֹעַם קוֹלוֹ וְחַזָּנוּתוֹ בְּיָמִים אֵלּוּ, רַק יִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, בְּהַכְנָעָה רַבָּה, בְּקוֹל בּוֹכִים, בְּנֹעַם שִׂיחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה אוֹת בְּאוֹת, תֵּבָה בְּתֵבָה, בְּדִקְדּוּק עָצוּם כַּדָּת].

֍            ֍            ֍

יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, כִּי ה' יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה אִישׁ, מַחְשְׁבוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְכָל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְיִרְאָה וָפַחַד יָבוֹאוּ בּוֹ, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וּבְרֶגַע קָטָן יִרְאֶה שֶׁעָבַר עַל עֲווֹנוֹת רַבִּים, וּבִפְרָט עַל אוֹתָם הַתְּלוּיִים בַּלֵּב, כְּגוֹן "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ", "לֹא תִקֹּם" וְ"לֹא תִטֹּר", לָשׁוֹן הָרַע, הַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, בִּטּוּל תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וּמִצְוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מֵעֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת.

וְעָווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה עוֹלֶה עַל כֻּלָּנָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ – עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי", וּתְחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכָל שָׁעָה וְכָל רֶגַע שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא 'חִסָּרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת', וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, וְעָלָיו נֶאֱמַר "כִּי דְבַר ה' בָּזָה", וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת 'אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה'.

וְכֵיוָן שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא עֵת רָצוֹן, חָזָק וְנִתְחַזַּק בּוֹ לְהַכְנִיעַ לִבֵּנוּ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הַיּוֹם הֵם פְּתוּחִים, וְאוֹתָהּ אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים כְהַיּוֹם הַזֶּה.