מצוה קו) מצוות קידוש ידים ורגלים לפני העבודה
פרשת תצוה
"ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אהל מועד…" (שמות ל יט)
מצוות עשה על הכהנים לרחוץ את ידיהם ורגליהם בכל עת שהם נכנסים להיכל או בבואם לעבוד עבודה, וזאת היא מצות קדוש ידים ורגלים, שנאמר 'ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אהל מועד וגו' או בגשתם אל המזבח' וגו'.
משרשי המצוה, להגדיל כבוד הבית וכל המלאכות הנעשות שם, על כן ראוי לנקות הידים שהן העושות במלאכה בכל עת שיגעו הכהנים בעניני הבית. ומחמת כן אין הכהן צריך לקדש ידיו בין עבודה לעבודה, אלא מקדשם פעם אחת בבוקר, ועובד כל היום וכל הלילה, ובתנאי שלא יישן, לא יטיל מים, ולא יסיח דעתו.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים בלבד. והעובר על מצוה זו, ולא קדש ידיו ורגליו, חייב מיתה בידי שמים, ועבודתו פסולה, בין כהן גדול ובין כהן הדיוט.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
