הלכות ברכות [שנה א, פנחס, יט]
יט. האוכל פת כיסנין עד משקל נ"ד דרה"ם, (כל דרה"ם = 3 גרם), שהוא שיעור שלש ביצים, מברך מעין שלש, דכל כהא לא חשיב קביעות סעודה, ועל ע"ב דרה"ם מברך בהמ"ז לכ"ע דחשיב זה קביעות סעודה לכ"ע, אך מן נ"ד דרה"ם עד ע"ב י"א דמברך במ"מ ומעין שלש וי"א דמברך המוציא ובהמ"ז, ואף על גב דשורת הדין מחייבת דלא יברך בזה בהמ"ז משום ספק ברכות וכל שאינו מברך בהמ"ז ממילא גם המוציא לא יברך כי אם במ"מ כדי שלא יהיו ברכותיו סותרות זא"ז וכנז' בש"ע לר"ז ז"ל סי' קס"ח סעיף י"ב, מ"מ ירא שמים יזהר שלא יביא עצמו לידי מדה זו אלא או יאכל פחות מן נ"ד דרה"ם ויברך מעין ג' או יאכל יותר על ע"ב דרה"ם ויברך בהמ"ז לכ"ע ועיין אחרונים. ואם מתחלה היה בדעתו לאכול מעט פחות מן נ"ד דרה"ם ובירך במ"מ ואח"כ נמשך באכילתו ואכל שיעור קביעות לכ"ע שהוא יותר מן ע"ב דרה"ם צריך לברך בהמ"ז, אף על פי שבירך מזונות תחלה ונמצאו ברכותיו סותרות, כי רק לכתחילה צריך להזהר בזה שלא יהיו ברכותיו סותרות זא"ז:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
