(24) שער הזכירה, פרק ד

וְאִיתָא בְּסִפְרִי וְכֵן אָמְרוּ בַּעֲרָכִין עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ, וּבְכֻלָּם לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקּוֹלִי", וּכְתִיב: "הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם".

וְכֵן מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב וּבִירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק א' דְּפֵאָה הֲלָכָה א', שֶׁבִּימֵי אַחְאָב, אַף שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, הָיוּ נוֹצְחִין הַמִּלְחָמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן לָשׁוֹן הָרָע, וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא הִלְשִׁינוּ אֶת עוֹבַדְיָה, שֶׁהֶחְבִּיא מֵאָה נְבִיאִים בִּשְׁתֵּי מְעָרוֹת, וְלֹא גִּלָּה אָדָם שֶׁיֵּשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל מִבִּלְתִּי אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי", אַף שֶׁכָּל הָעוֹלָם יָדְעוּ מִזֶּה, שֶׁהֵן הָיוּ נוֹתְנִין לְעוֹבַדְיָה לְכַלְכְּלָם לֶחֶם וּמַיִם (וכן כתב הסמ"ק בבאור הדבר עיין שם). וּבְסוֹף יְמֵי שָׁאוּל שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם דֵּלָטוֹרְיָא, כְּמוֹ דּוֹאֵג וְהַזִּיפִים, אַף שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ בִּימֵי אַחְאָב, וְהָיָה נִמְצָא בָּהֶם תִּינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין מ"ט פָּנִים בַּתּוֹרָה, הָיוּ יוֹרְדִין לְמִלְחָמָה וְנוֹפְלִין.