יג) כמה מים צריכין להיות בכיור, כדי שיהיה מותר לקדש ממנו ידים ורגלים, אין פחות מכמות מים כזו שיש בה כדי לקדש ממנו ארבעה כהנים, שנאמר בפרשת הכיור 'אהרן ובניו', ובאותה שעה שנאמר פסוק זה היו בני אהרן אלעזר ואיתמר [שהרי נדב ואביהוא כבר מתו], ופינחס בן אלעזר עמהם, הרי יחד עם אהרן עצמו הם ארבעה.
יד) מי הכיור נפסלין בלינה [-אם שהו בכלי לילה שלם], כמו שביארנו, וכיצד היו עושין כדי שלא ייפסלו מימיו בלינה, היו משקעים אותו – את הכיור כולו בתוך מי מקוה, או במעיין, ואז המים שבכיור מחוברים למקוה או למעיין, ודינם שוה למי מקוה או מי מעיין שאינם נפסלים בלינה, ולמחר מעלין אותו. או שהיו ממלאין אותו בכל יום בבקר במים חדשים.
