יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק ה, יז-יט

יז) וכל כהן העובד והוא יושב, חילל, ועבודתו פסולה, ואינו לוקה מפני שאזהרה שלו מכלל עשה היא – נלמדת מתוך מצוות עשה, ולא נאמרה באיסור 'לא תעשה' מפורש. וכן כל העוסק בעבודה מעבודת המקדש, צריך שיהיה עומד על הרצפה  של המקדש דווקא, ואם היה דבר חוצץ בינו ובין הקרקע, כגון שעמד על גבי כלים או על גבי בהמה או על רגלי חבירו, פסל. וכן אם היה דבר חוצץ בין ידו ובין הכלי שעובד בו, פסל.

יח) ואין עבודה נעשית אלא ביד ימין, ואם עבד בשמאל, עבודתו פסולה, ואינו לוקה. היתה רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, [או שהיתה רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה], רואין – בודקים את הדבר, כל זמן שאילו ינטל הכלי או האבן יכול לעמוד על רגלו האחת העומדת על רצפת המקדש, עבודתו כשירה. ואם לאו, עבודתו פסולה. קבל ביד ימין, ויד שמאל רק מסייעתו, עבודתו כשירה, לפי שה'מסייע' אין משגיחין עליו – אין מקפידים בו שיהא דוקא בימין. 

יט) כיון שהתבאר שצריך הכהן לעמוד על רצפת העזרה בשעת העבודה, לפיכך אם נתנדדה אבן מאבני קרקע העזרה, לא יעמוד עליה הכהן בשעת העבודה, עד שתחובר בארץ. ואם עבד, עבודתו כשרה, הואיל ובמקומה עומדת.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?