(43) שער הזכירה, פרק ח

עוֹד מָצִינוּ בַּעֲרָכִין: אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם" וְגוֹ', וְהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד ג' עֲוֹנוֹת הַחֲמוּרוֹת כַּנַּ"ל בְּפֶרֶק ד'. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגְדָּם, כֵּן עָנְשׁוֹ הוּא גַּם כֵּן כְּנֶגֶד הַג' עֲוֹנוֹת הַחֲמוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק א' דְּפֵאָה, וְהוּבָא דָּבָר זֶה בַּסְּמָ"ג, שֶׁעַל אַרְבַּע דְּבָרִים נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּן. וּכְעֵין זֶה כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ו' בְּשֵׁם "סֵפֶר הַקָּנֶה", שֶׁבַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע נִלְקֶה בַּעֲנִיּוּת.

וְאִיתָא נַמֵּי בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ט"ו: הַמַּכִּים בַּסֵּתֶר (פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת תָבֹא, שֶׁזֶּה מַיְרֵי בְּלָשׁוֹן הָרָע) וּמְחַלְּלֵי הַשֵּׁם בְּגָלוּי וְהַמְזַלְזְלִין אֶת חַבְרֵיהֶן בִּדְבָרִים וּמַטִּילֵי מַחֲלֹקֶת, סוֹפָן לִהְיוֹת כְּקֹרַח, עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ".

הטקסט של 'שמירת הלשון' עם הניקוד מתוך מאגר 'תורת אמת', וזכויותיו שמורות לו