(54) שער הזכירה, פרק יא

גַּם עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ עָלָיו רוּחָא דִּקְדֻשָּׁא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת חֻקָּת: כָּל מַאן דְּנָטַר פּוּמָא וְלִישָׁנָא, זָכֵי לְהִתְלַבְּשָׁא בְּרוּחָא דְּקֻדְשָׁא.

גַּם מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה לִידֵי הַשְׁפָּעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּדְאִיתָא בַּמְּכִילְתָּא פָּרָשַׁת, מִשְׁפָּטִים עַל הַפָּסוּק: "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ", לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה שִׁנֶּאֱמַר: "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ", וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם חַיָּה כָּךְ, אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁאֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ וְכוּ'.

גַּם עֲבוּר כָּל עֵת שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ, זוֹכֶה לִידֵי מַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּגַן עֵדֶן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ זַ"ל בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, שֶׁעַל כָּל רֶגַע וְרֶגַע, שֶׁאָדָם חוֹסֵם פִּיו, זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יְכוֹלִים לְשַׁעֵר.

גַּם הוּא נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִגֵּיהִנֹּם, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם רְצוֹנְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הַגֵּיהִנֹּם, הַרְחִיקוּ עַצְמְכֶם מִלָּשׁוֹן הָרָע, וְאַתֶּם זוֹכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'.

֍   ֍      ֍

הטקסט של 'שמירת הלשון' עם הניקוד מתוך מאגר 'תורת אמת', וזכויותיו שמורות לו