א וַיְהִ֡י בְּאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃ ב וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרֽוּשָׁלְַ֛מָה אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּחֵ֣יל כָּבֵ֑ד וַֽיַּעֲמֹ֗ד בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ ג וַיֵּצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָא֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃
֍֍֍
בפרקים הבאים (לו-לט) מובאים הדברים שאירעו בזמן שבא סנחריב מלך אשור להלחם עם חזקיהו מלך יהודה, כפי שהובאו גם בספר מלכים (ב' יח-כ) ובספר דברי הימים (ב' לב).
פרק לו (א) וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, הגיע זמנו של סנחריב ליפול בירושלים, ולכן עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת, וַיִּתְפְּשֵׂם.
כיון שחזקיה מלך יהודה רצה שיהיה לו זמן להתכונן למלחמה, לכן הערים על מלך אשור ושלח אליו שליחים שרצונו להכנע אליו, והעלה לו מס. אמנם, מיד לאחר ששלח את המס למלך אשור, הכין את עצמו למלחמה, כמסופר בדברי הימים (ב' פרק לב) שחיזק את החומה, והסב את תעלת המים לתוך העיר ירושלים, כדי שלא יהיו מים לבאים לצור על ירושלים, וכשראה זאת מלך אשור הבין שכוונת חזקיה להתכונן למלחמה, ולכן החשיבו כמורד בו.
(ב) וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה, אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד, וַיַּעֲמֹד בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס, כי את תעלת המים הזו סתם חזקיה והסב את המים לתוך ירושלים, כדי שמלך אשור וחייליו לא ימצאו מים סביב לירושלים, ובעומדם שם התכוונו להוכיח לחזקיה שהוא המורד ופותח במלחמה.
(ג) וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת – הממונה על בית המלך, וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר – שתפקידו להזכיר למלך מי בא לפניו ראשון לדין או לבקש בקשה.
