פסקי הלכות, מסכת ברכות, פרק שמיני (ב)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)

ג. גמרו מלאכול מסלקין את השולחן ומכבדין את המקום שאכלו בו ואח"כ נוטלין את ידיהם, שמא ישיירו שם פירורין שיש בהן כזית שאסור להלך בהן ולרחוץ עליהן, אבל פירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד. (הלכות ברכות פרק ז הלכה יא)

ד. סדר הבדלה במוצאי שבת מברך על היין ואח"כ על הבשמים ואחר כך על הנר, וכיצד מברך על הנר בורא מאורי האש, ואחר כך מבדיל. (הלכות שבת פרק כט הלכה כד)

ה. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו כדי שיכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת, ואין מברכין על הנר של גוים שסתם מסיבתן לעבודה זרה, ואין מברכין לא על הנר של עבודה זרה ולא על הנר של מתים. (הלכות שבת פרק כט הלכה כה)

ו. ישראל שהדליק מגוי או גוי מישראל מברכין עליו, גוי מגוי אין מברכין עליו, היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב אנשי הכרך גוים אינו מברך ואם רוב ישראל מברך, אור של כבשן ושל תנור ושל כירים לכתחלה לא יברך עליו, הגחלים אם כשיכניס קיסם ביניהן דולק מאליו מברכין עליהן, אור של בית המדרש אם יש שם אדם חשוב שמדליקים בשבילו מברכין עליו, של בית הכנסת אם יש שם חזן שהוא דר שם מברכין עליו, ואבוקה להבדלה מצוה מן המובחר, ואין מחזרין על האור כדרך שמחזרין על כל המצות אלא אם יש לו מברכין עליו. (הלכות שבת פרק כט הלכה כו)

ז. אור שהודלק בשבת לחולה ולחיה מברכין עליו במוצאי שבת, אור שהוקדח מן העצים ומן האבנים מברכין עליו במוצאי שבת שהיא היתה תחלת ברייתו בידי אדם, אבל אין מברכין עליו במוצאי יום הכפורים שאין מברכין במוצאי יום הכפורים אלא על אור ששבת, אף על פי שהודלק לחולה או לחיה ביום הכפורים מברכין עליו שהרי שבת מעבירה. (הלכות שבת פרק כט הלכה כז)

ח. כיצד בשמים של עכו"ם ובשמים של ערוה מן העריות אין מברכין עליהן לפי שאסור להריח בהן, בשמים של מתים ובשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליהן לפי שנעשו להעביר ריח רע, מוגמר שמגמרין בו את הכלים ואת הבגדים אין מברכין עליהן לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר, וכן המריח בבגדים שהן מוגמרים אינו מברך לפי שאין שם עיקר בושם אלא ריח בלא עיקר. (הלכות ברכות פרק ט הלכה ח)

ט. דבר שהוא ספק אם מן העץ אם מן האדמה מברך עליו בורא מיני בשמים, בושם שעירבו הרוכל ממינין הרבה מברך עליו בורא מיני בשמים, נכנס לחנותו של בושם שיש בה מינין הרבה מברך עליו בורא מיני בשמים, אם ישב שם כל היום כולו אינו מברך אלא אחת, נכנס ויצא נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם. (הלכות ברכות פרק ט הלכה ה)

י. כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן, התינוקות מלמדין אותן הברכות כתיקונן ואף על פי שהן מברכין לבטלה בשעת לימוד הרי זה מותר ואין עונין אחריהן אמן, והעונה אחריהן אמן לא יצא ידי חובתו. (הלכות ברכות פרק א הלכה טו)