שיעור 274, ספר תהילים, פרק סא, א-ה

(א) לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד׃

(ב) שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י הַ֝קְשִׁ֗יבָה תְּפִלָּתִֽי׃

(ג) מִקְצֵ֤ה הָאָ֨רֶץ ׀ אֵלֶ֣יךָ אֶ֭קְרָא בַּֽעֲטֹ֣ף לִבִּ֑י בְּצוּר־יָר֖וּם מִמֶּ֣נִּי תַנְחֵֽנִי׃

(ד) כִּֽי־הָיִ֣יתָ מַחְסֶ֣ה לִ֑י מִגְדַּל־עֹ֗֝ז מִפְּנֵ֥י אוֹיֵֽב׃

(ה) אָג֣וּרָה בְ֭אָֽהָלְךָ עֽוֹלָמִ֑ים אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃

פרק סא

במזמור זה יודיע דוד כי בין בימי עוניו כשהיה נרדף ביד שאול, ובין בימי הצלחתו בהיותו מלך ישראל, אחת היתה שאלתו ובקשתו, לשבת בבית ה' כל ימי חייו:

(א) לַמְנַצֵּחַ, עַל נְגִינַת לְדָוִד.

(ב) שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי, זהו החלק הראשון שמתאר בו את הימים שבהם היה עני ונרדף (עד סוף פסוק ה'), הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי שאתפלל בימי הצלחתי (מפסוק ו' והלאה).

(ג) בעת שברחתי מפני שאול, מִקְצֵה הָאָרֶץ – כאשר הייתי מתחבא בקצה ארץ ישראל, אֵלֶיךָ אֶקְרָא. בַּעֲטֹף לִבִּי – כאשר גדלה מאד הצרה, וכאילו כל כוחות הגוף מתכנסים פנימה בתוך הלב, בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי – כאשר הוצרכתי לברוח ולעלות אל צורי היעלים כמו שנאמר "וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים" (שמואל א', כ"ד ב')], שהם רמים וגבוהים ממני, שם רק אתה תַנְחֵנִי.

(ד) כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי, מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב שביקש את נפשי.

(ה) ובהיותי בצורי היעלים, לא ביקשתי את הצלחות העולם הזה, אלא קראתי והתפללתי אליך תפילה זו, אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים – אתגורר באהל ה' כל חיי, אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ, כי זו היתה בקשתי ותקוותי היחידה, סֶּלָה -סיום הענין הראשון, של תפילתו בימי צרותיו ועוניו].