שיעור 275, ספר תהילים, פרק סא, ו-ט

(ו) כִּֽי־אַתָּ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁמַ֣עְתָּ לִנְדָרָ֑י נָתַ֥תָּ יְ֝רֻשַּׁ֗ת יִרְאֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃

(ז) יָמִ֣ים עַל־יְמֵי־מֶ֣לֶךְ תּוֹסִ֑יף שְׁ֝נוֹתָ֗יו כְּמוֹ־דֹ֥ר וָדֹֽר׃

(ח) יֵשֵׁ֣ב ע֭וֹלָם לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים חֶ֥סֶד וֶֽ֝אֱמֶ֗ת מַ֣ן יִנְצְרֻֽהוּ׃

(ט) כֵּ֤ן אֲזַמְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לָעַ֑ד לְֽשַׁלְּמִ֥י נְדָרַ֗י י֣וֹם ׀ יֽוֹם׃

(ו) ומתאר עתה את ימי מלכותו והצלחתו, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי גם בזמן אשר נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ – הבטחת לי את המלכות שתהיה ירושה גם לבני אחרי, אם יהיו יראי שמך, גם בעת ההיא שמעת לדברים שכביכול אמר הנדר עבורי, וכפי שיאמר בפסוק הבא.

(ז) ומתאר עתה את הנדר כדבר שיש לו קיום בפני עצמו, המדבר בעד דוד המלך, וכך כביכול אומר הנדר לה', יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף – אם תוסיף למלך ימי חיים נוספים, יותר ממה שנקצבו לו, ואם תאריך לו ימים אלו עד שיהיו שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר, כלומר, שכל שנה ושנה מהשנים שנשארו לימי חייו תהיה כמו דור שלם, שהוא שבעים שנה, ואם נשארו לו עשר שנים לחיות, יחיה עוד עשר דורות של שבעים שנה.

(ח) אזי אני נודר כי גם אם יֵשֵׁב ויתקיים על כסא מלכותו עד עוֹלָם, תהיה ישיבתו תמיד לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ – אשר ה' הכין את החסד והאמת שיהיו לשומריו של המלך ('מן' הוא לשון הכנה והזמנה), ולא יצטרך לשמירתם של אנשי חיל ושומרי סף, אלו הם כביכול דברי ה'נדר' המדבר עם ה' בעד דוד המלך.

(ט) עתה אומר דוד בעצמו, כפי דבריו של הנדר כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד, לְשַׁלְּמִי נְדָרַי – על ידי שאשלם את נדרי בכל יוֹם יוֹם, בכך שאשב בבית ה', אזמר שמך ואהלל אותך תמיד.