כה אֲנִ֥י קַ֖רְתִּי וְשָׁתִ֣יתִי מָ֑יִם וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃ כו הֲלֽוֹא־שָׁמַ֤עְתָּ לְמֵֽרָחוֹק֙ אוֹתָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי מִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִֽיצַרְתִּ֑יהָ עַתָּ֣ה הֲבֵאתִ֔יהָ וּתְהִ֗י לְהַשְׁא֛וֹת גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֽוֹת׃ כז וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וָבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃ כח וְשִׁבְתְּךָ֛ וְצֵֽאתְךָ֥ וּבֽוֹאֲךָ֖ יָדָ֑עְתִּי וְאֵ֖ת הִֽתְרַגֶּזְךָ֥ אֵלָֽי׃
֍֍֍
(כה) הוסיף הנביא ואמר לו בשם ה' את מה שחשב מלך אשור בליבו, אתה אמרת בליבך על כך שחזקיה סתם את מעיינות המים שמחוץ לירושלים, אֲנִי קַרְתִּי – גיליתי את מקורות ומעיינות וְשָׁתִיתִי מָיִם, ואיני זקוק למי הבריכה שסתם חזקיהו. וכנגד זה שהיטה חזקיה את זרימת המים אל בין שתי חומות העיר, כדי לעכב את כניסת החיילים לעיר, אמרת בליבך שאינך צריך לטרוח בסתימתם, אלא וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי – אוכל להחריב על ידי חיילי את כֹּל יְאֹרֵי המָצוֹר.
(כו) ועל כל ההתפארות הזו שחשב סנחריב בליבו משיב לו הנביא בשם ה', הֲלוֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק – אם היית שומע מרחוק, מארץ מגוריך, את נבואות הנביאים שהתנבאו על כל הדברים הללו, היית יודע שאוֹתָהּ עָשִׂיתִי – אני עשיתי את כל הדברים הללו, ולא בכחך פעלת זאת, מִימֵי קֶדֶם – ואם היית שומע את הנבואות הקדומות יותר, שהתנבאו על כך, היית יודע שלא רק שאני עשיתי את הדברים עתה, אלא וִיצַרְתִּיהָ – אני יצרתי את הדברים מעיקרם ומתחילת הווייתם, עַתָּה הֲבֵאתִיהָ, וּתְהִי לְהַשְׁאוֹת גַּלִּים – הבאתיך להפוך את ערי יהודה לגלים של חורבות, אך תכלית הדבר אינה לשם חורבן, אלא אדרבה, כדי שעל ידי זה נִצִּים – יָנֵצוּ ויצמחו תחתם עָרִים בְּצֻרוֹת, כי תחת ערי יהודה שהחריב סנחריב ישובו וייבנו אותן ערים ביתר עוז ותפארת.
(כז) וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד – וגם מה שהיו יושבי הערים הללו קצרי יד מלהלחם בך, אלא חַתּוּ (-פחדו) וָבֹשׁוּ, הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה, כלומר, כשם שבתחילה צומחים בשדה עשבים ודשאים שונים, וכולם נובלים לפני שצומחת התבואה, כך אחרי שאותם קצרי יד חתו ויבושו, קמו תחתם אנשים צדיקים, שהם בני דורו של חזקיה המלך, המשולים לשדה תבואה העומדת בקמותיה, בגאון ובתפארת.
(כח) ולכן אל תחשוב כי ידך התקיפה היא שהצליחה את דרכך, אלא וְשִׁבְתְּךָ בבית, וְצֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ לכבוש ממלכות, כל זה יָדָעְתִּי – היה בידיעתי ובהשגחתי, אמנם דע כי אני יודע גם וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי עתה, והם דברי החירופים והגידופים שהשמעת, ועליהם תיענש.
