מסכת סנהדרין, חזרה, פרק ו, ו – פרק ז, ד

פרק ו, משנה ו:  אף שקוברים את הרוגי בית דין בבית קברות המיוחד לכך, לאחר שנתעכל הבשר מעבירים אותם לקברי אבותם. ולאחר שנהרג הנידון באים קרובי משפחתו ושואלים בשלום הדיינים והעדים, להראות שאין בליבם עליהם, ואין הקרובים מתאבלים עליו, אבל מצטערים בליבם על מיתתו.

פרק ז, משנה א: סדר החומרא של ארבע מיתות בית דין, לתנא קמא: סקילה, שריפה, הרג וחנק. ולרבי שמעון: שריפה, סקילה חנק והרג.

משנה ב: מי שהתחייב שריפה, משקעים אותו בזבל עד ברכיו, וכורכים סביב צווארו בגד קשה הנתון בתוך בגד רך, ומושכים אותו לכאן ולכאן כדי שיוכרח לפתוח את פיו, ומטילים לתוך פיו עופרת רותחת השורפת את בני מעיו. ולדעת רבי יהודה באופן זה יש חשש שימות בחניקה, ולכן פותחים את פיו בצבת. אך אין מצוות שריפה נעשית בשריפת הגוף ממש.

משנה ג: המתחייב בהרג, לתנא קמא מתיזים את ראשו בסייף, ולרבי יהודה מניחים את ראשו על בול עץ עבה המונח בקרקע, וחותכים את ראשו בסכין חזקה המיוחדת לכך. מי שהתחייב חנק, היו משקעים אותו בזבל עד ברכיו, וכורכים סביב צוארו בגד קשה הנתון בתוך בגד רך, ומושכים אותו לכאן ולכאן עד שנחנק.

משנה ד: אלו הן העבירות שחייבים עליהם סקילה: הבא על אימו, או על אשת אביו, או על אשת בנו, על הזכר, על הבהמה, ואשה שהביאה עליה בהמה, והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב, וידעוני, והמחלל את השבת, והמקלל את אביו או אמו, הבא על נערה מקודשת שעדיין לא נישאה, המסית יחיד לעבוד עבודה זרה, המדיח את הרבים לעבוד עבודה זרה, המכשף, ובן סורר ומורה.

הבא על אמו, לתנא קמא חייב שתי חטאות, משום 'אם' ומשום 'אשת אב'. ולרבי יהודה חייב רק משום 'אם'. איסור אשת אביו נוהג בין בחיי אביו ובין לאחר מותו, בין במקודשת אביו ובין בנשואה לו. ואם בא עליה בחיי אביו, חייב גם משום אשת איש. איסור אשת בנו הוא בין בחיי בנו ובין לאחר מותו, בין בארוסת בנו ובין בנשואה לו. ואם בא עליה בחיי בנו, חייב גם משום אשת איש.

הבא על הבהמה, או אשה שהביאה בהמה עליה, כשם שהאדם נהרג כך הבהמה נהרגת, לפי שבאה תקלה על ידה, שלא יכשלו בה אחרים. ועוד, משום כבוד אותו אדם, שלא תהא הבהמה עוברת בשוק, וייזכרו בני אדם באותו אדם שנהרג מחמתה.