ג ק֣וֹל קוֹרֵ֔א בַּמִּדְבָּ֕ר פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ ה֑' יַשְּׁרוּ֙ בָּֽעֲרָבָ֔ה מְסִלָּ֖ה לֵֽאלֹהֵֽינוּ׃ ד כָּל־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכָל־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר וְהָֽרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה׃
֍֍֍
(ג) מתאר עתה הנביא כאילו שומע הוא את העתיד לבוא, כאשר קוֹל קוֹרֵא, בַּמִּדְבָּר – כפי שעשה ה' ניסים ומופתים לאבותינו ביציאת מצרים, כשהלכו במדבר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' – באותה דרך יעשה ה' ניסים לישראל בעת הגאולה השלימה, אמנם, אף על פי שה'דרך' הזו קיימת מזמן יציאת מצרים, יש לפנותה מאבנים וכדומה, כדרך שֶׁמְּפַנִּים ומנקים דרך שלא השתמשו בה זמן רב, ושם ה' המוזכר כאן מורה על מציאות ה' מצד שהוא בורא העולם ושולט בו. יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ, כלומר, בזמן הגאולה השלימה יתחדשו ניסים ונפלאות רבים ועצומים שלא היו מעולם, אף לא בזמן יציאת מצרים, ועל זה אומר, שבעבור שהוא 'אלוקינו', המייחד שמו עלינו באהבתו אלינו, יחדש לנו ניסים ב'ערבה', שזהו מקום פראי ושומם יותר מן המדבר, ששם אין כלל דרך כבושה (כי ניסים כאלו לא נעשו מעולם), ומפני ריבוי הקוצים והדרדרים אי אפשר לעשות שם 'דרך' רגילה, לכן שם יהיה צורך ליישר ולעשות מסילה חדשה, ההולכת על מקום גבוה יותר, וכך לעתיד לבוא יוסיף ה' לגלות את ידו החזקה עבור עם ישראל על ידי עשיית ניסים ונפלאות שלא היו עד עתה.
(ד) ומתאר עתה הנביא את הדרך שבה ישובו ישראל לארצם, שיהיה הדבר בהיפך מדרך הטבע, כי בדרך כלל כשיש הר גבוה ובקעה עמוקה, ורוצים ליישר את שניהם, נוטלים את העפר מן ההר ומניחים אותו בבקעה, אבל לעתיד לבוא יהיה הדבר שונה, כי תחילה כָּל גֶּיא – מקום עמוק, יִנָּשֵׂא מעצמו, ורק אחר כך, וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ. ושינוי נוסף שיהיה מדרך הטבע, כי כאשר יש שביל ההולך סחור סחור מחמת ריבוי הגבעות והרכסים שצריך להקיף, ורוצים ליישר את השביל, תחילה מיישרים את הרכסים שלא יפריעו למעבר, ואחר כך מיישרים את השביל באותה הדרך, אך לעתיד לבוא יהיה הדבר בהיפך, וְהָיָה תחילה הֶעָקֹב (-השביל ההולך בעקמימות) לְמִישׁוֹר, ואחר כך וְהָרְכָסִים יהיו לְבִקְעָה.
