ספר זמנים: הלכות שביתת יום טוב, פרק ה, ז-ח
ז) כיצד, אין משלחין ביום טוב תבואה, לפי שאין נאותין בה בחול אלא אם כן טחן, ואסור לטחון ביום טוב. אבל משלחין קטניות, מפני שמבשלן ביום טוב או קולה אותן, ואוכלן. ומשלחין בהמה חיה ועופות, אפילו חיים, מפני שמותר לשחוט ביום טוב, וכן כל כיוצא בזה:
ח) כל דבר שמותר לשלחו ביום טוב, כשישלחנו לחבירו תשורה, לא ישלחנו בְּ'שׁוּרָה' של בני אדם, ואין 'שורה' פחותה משלשה בני אדם, כיצד, הרי ששלח לחבירו בהמות או יינות ביד שלשה בני אדם כאחד זה אחר זה, וכולן הולכין בשורה אחת, הרי זה אסור, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. שלח שלשה מינין ביד שלשה בני אדם כאחד, הרי זה מותר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
