מסכת סנהדרין, פרק ז, משנה יא

משנה יא: הַמְכַשֵּׁף הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, חַיָּב, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין, אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר:

הַמְכַשֵּׁף שהתבאר במשנה לעיל שהוא חייב סקילה, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה ממש, חַיָּב, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם של הבריות, שמראה להם כאילו עושה מעשה ובאמת אינו עושה כלום. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בביאור הדבר מִשּׁוּם [-בשם] רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין על ידי כישוף, אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר, וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב, כיצד, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה ממש חַיָּב, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר.