שיעור 300, ספר תהילים, פרק סח, ח-יא

(ח) אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵֽאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃

(ט) אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ׀ אַף־שָׁמַ֣יִם נָֽטְפוּ֮ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

(י) גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָֽתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כֽוֹנַנְתָּֽהּ׃

(יא) חַיָּֽתְךָ֥ יָֽשְׁבוּ־בָ֑הּ תָּ֤כִֽין בְּטוֹבָֽתְךָ֖ לֶֽעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃

(ח) אֱלֹהִים, הנהגה זו של הפצת האויבים והושבת היהודים בבתיהם בנחת ושלוה, היתה בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ – לפני צבאו של דוד המלך היוצאים למלחמה, כבר בְּצַעְדְּךָ צעד אחד כביכול, בִישִׁימוֹן – באותו מדבר שבו היתה המלחמה, נפוצו כל האויבים, וישראל עשו חיל, סֶלָה (-סיום הענין הראשון).

(ט) עתה מתחיל לבאר את פרטי המלחמה הזו, כאשר יצא ה' לפני צבא ישראל להלחם באויביהם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ, וכל זה אירע מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי, כלומר, מפני הנהגת האלהים שכבר התגלה במקומות אלו בבואו לתת את התורה על הר סיני, שראתה הארץ שם את כבוד ה', ולכן רעשו איתני הטבע עתה בהתגלותו שנית במקומות הללו, מִפְּנֵי אֱלֹהִים שכבר נודע במדבריות הללו בכך שהוא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, המשגיח עליהם בהשגחה פרטית, ובכך מליץ שכביכול מקומות אלו נעשו כמסוגלים מטבעם להתגלות ה' בניסים ומופתים.

(י) ובהיות דוד המלך וכל צבאו במדבר, היו צמאים ורעבים, ועשה להם ה' ניסים כדרך שעשה לישראל במדבר בצאתם ממצרים, לתת להם מים ובשר בדרך נס, גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים בהשגחה מיוחדת על נַחֲלָתְךָ, וכיון שהגשם מטבעו אינו יורד במדבר, מכנה אותו 'גשם נדבות', כי הוא בא בנדבה ובחסד מיוחד מאת ה' עבור דוד ואנשיו, וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ – ועל ידי גשם זה העמדת על כנו ותיקונו את הנלאה והעייף מצמא במדבר.

(יא) והמציא להם ה' את כל החיות והבהמות של האויבים שרעו במדבר, שיהיו להם לאכילה, ועל כך אומר, חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ – החיות והבהמות שישבו במדבר זה, תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ שיהיו שלל לֶעָנִי, הם ישראל שהיו מעונים באותה שעה ללא מזון ומחיה, אֱלֹהִים.