מסכת מעשר שני, פרק ג, משנה ד

משנה ד: פֵּרוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּמָעוֹת בַּמְּדִינָה, אוֹמֵר, הֲרֵי הַמָּעוֹת הָהֵם מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹת הָאֵלּוּ. מָעוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּפֵרוֹת בַּמְּדִינָה, אוֹמֵר הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹת הָהֵם, וּבִלְבַד שֶׁיָּעֳלוּ הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלָיִם:

משנה ד: היו לאדם פֵּרוֹת של חולין בִּירוּשָׁלַיִם, וּמָעוֹת של מעשר שני בַּמְּדִינָה -בשאר ערי ישראל, חוץ לירושלים], והוא רוצה להשתמש במעות אלו לדברים האסורים במעות מעשר שני, אוֹמֵר, הֲרֵי הַמָּעוֹת הָהֵם שמחוץ לירושלים מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹת הָאֵלּוּ שבירושלים, והשמיעה לנו המשנה שאין צורך שיהיו המעות והפירות באותו מקום. היו לו מָעוֹת של מעשר שני בִּירוּשָׁלַיִם וּפֵרוֹת של חולין בַּמְּדִינָה, אוֹמֵר, הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹת הָהֵם, שמחוץ לירושלים, וּבִלְבַד שֶׁיָּעֳלוּ הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלָיִם, כדין פירות מעשר שני, והשמיעה לנו המשנה בדין זה שאף שאין פודים פירות של מעשר שני בירושלים, מותר לפדות מעות של מעשר שני בירושלים אף על פירות הנמצאים מחוץ לירושלים.