מאמר שלישי, יא15
המשך יא. החבר: מחשבה זו של צדוק הדין חושב החסיד כשפוקדות אותו צרותיו האישיות, וכן יצדיק דין שמים בחשבו על צרות הכלל, בעת שמטרידות אותו מחשבות אודות ארך הגלות, פיזורה של האומה, והדלות והמעוט שהן מנת חלקה.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
