439. סעודה

יֵשׁ סְעוּדוֹת הָרְשׁוּת וְיֵשׁ סְעוּדוֹת מִצְוָה, וְכָל הַסְּעוּדוֹת שֶׁהֵן בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים – הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, וּשְׁעַת אֲכִילָה כִּשְׁעַת מִלְחָמָה, וּבִפְרָט בִּסְעוּדוֹת הָרְשׁוּת, שֶׁאָמְרוּ חז"ל 'כָּל סְעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה – אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה', וְאָמְרוּ שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִים סְעוּדוֹת הָרְשׁוּת הַשָּׂטָן נוֹטֵל חֵלֶק בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים, וּמְרַקֵּד בֵּינֵיהֶם, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, וּכְשֵׁם שֶׁהַמִּצְוָה הַנַּעֲשֵׂית בְּרַבִּים תוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ, כֵּן לְעֻמַּת זֶה עֲבֵרָה הַנַּעֲשֵׂית בְּרַבִּים, וּמִתּוֹךְ שֶׁמַּרְבִּים בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מַרְבִּים בִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וְלֵיצָנוּת, וּשְׁאָר עֲבֵרוֹת.

וְלָכֵן, הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה', יִבְרַח מִסְּעוּדוֹת הָרְשׁוּת הַרְחֵק מְאֹד, כְּמִפְּנֵי חֶרֶב. וְאִם לִפְעָמִים לֹא יוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּט, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם וְכַדּוֹמֶה, יְקַבֵּל עָלָיו קֹדֶם הַהֲלִיכָה בְּכָל תֹּקֶף שֶׁלֹּא לָצֵאת מִן הַשּׁוּרָה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, רַק תְּהֵא אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ בְּמִדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבִמְשׂוּרָה, וּפִיו יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבּוֹ תְּבוּנוֹת, לְפָחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. וְיִזְכֹּר חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחְרַב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, וְיִצְטַעֵר עַל זֶה, וְיִמְשֹׁךְ הַדְּבָרִים לְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה וְדִבְרֵי מוּסָר וְיִרְאַת ה'. וְאִם יִרְצֶה לְשׁוֹרֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ, יְשׁוֹרֵר הַפִּיּוּטִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זִכְרוֹן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְזִכְרוֹן הָעֲווֹנוֹת וְכַדּוֹמֶה, וּבָזֶה יִהְיֶה זוֹכֶה וּמְזַכֶּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַחֲשָׁב ה' לוֹ עָווֹן. וְכָכָה יַעֲשֶׂה גַּם בִּסְעוּדַת מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְוָה הַבָּאָה בָּעֲבֵרָה, וְלֹא תֵּצֵא תַּקָּלָה, וְאָז אֲכִילָתוֹ לְרָצוֹן תִּהְיֶה וּלְמִצְוָה תֵּחָשֵׁב, וְשֻׁלְחָנוֹ יִהְיֶה נִקְרָא שֻׁלְחַן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'.