מסכת סנהדרין, חזרה, פרק ח

פרק ח, משנה א: בן סורר ומורה נעשה רק לאחר גיל שלש עשרה, משעה שיש לו שתי שערות, ועד שיקיף הזקן התחתון. ואין פרשה זו נוהגת בקטן, ולא בבת.

משנה ב: אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל שיעור חצי מָנֶה בשר, וישתה חצי לוג יין איטלקי. ולרבי יוסי עד שיאכל בשר בשיעור של מָנֶה, ולוג יין. אכלו בדרך מצוה, ואפילו מצוה דרבנן כמו ניחום אבלים, או שאכלו בדרך עבירה, כגון אכל מאכלות אסורות, או בתענית ציבור, אינו נעשה בן סורר ומורה. וכן אם אכל ושתה דברים אחרים מלבד בשר ויין, אינו נעשה בן סורר ומורה.

משנה ג: אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים, אבל אם גנב משל אחרים, או שאכל ברשות אביו ואמו, אינו נעשה בן סורר ומורה. ולרבי יוסי בר רבי יהודה צריך שיגנוב משל אביו ושל אמו, וכגון שיש לאמו נכסים פרטיים, או שגנב כסף העומד לסעודה של אביו ואמו.

משנה ד: אינו נעשה בן סורר ומורה עד שירצו אביו ואמו להביאו לבית דין. לרבי יהודה יש צורך שיהיו האב והאם דומים זה לזה בקול, במראה ובקומה. היה אחד מהם גדם, אלם, סומא או חרש, אינו נעשה בן סורר ומורה. בפעם הראשונה מתרים בבן בפני שלשה דיינים, ומלקים אותו. חזר וקלקל את מעשיו, נידון בעשרים ושלשה, וביניהם שלשת הדיינים הראשונים, ועשרים ושלשה אלו גומרים את דינו לסקילה. ברח הבן קודם שנגמר דינו, ונעשה איש, אין דנים אותו. אך אם אחרי שנגמר דינו להריגה ברח, אף שנעשה איש, לא נפטר מחיוב המיתה.

משנה ה: עונשו של בן סורר ומורה הוא על שם העתיד, שבודאי יחטא, ומוטב שימות כשהוא זכאי ולא ימות כשהוא חייב. מיתת רשעים, יין ושינה לרשעים, פיזור לרשעים, הנאה להם והנאה לעולם. ולצדיקים, רע להם ורע לעולם. כינוס לרשעים, ושקט לרשעים, רע להם ורע לעולם. ולצדיקים, טוב להם וטוב לעולם.

משנה ו: הבא לגנוב במחתרת, מותר לבעל הבית להורגו, כיון שבודאי מחשבתו היא להרוג את בעל הבית במקרה שיעמוד כנגדו, והרי הוא רודף. אך אם ודאי לא יהרוג את בעל הבית, כגון אב הבא במחתרת לבית בנו, אסור להורגו. ובאופן שמותר להורגו, אם באותו זמן הזיק את ממונו של בעל הבית, פטור מתשלומים, לפי שאין אדם מתחייב מיתה ותשלומים על מעשה אחד.

משנה ז: הרודף אחר חבירו להורגו, או אחר זכר לעבור עבירה, או אחרי נערה מאורסה לאונסה, או אחרי כל אחת מהעריות שיש בה כרת, מותר לכל אדם להרוג את הרודף ולמונעו בכך מן העבירה. אבל הרודף אחר בהמה לרבעה, או אפילו רץ לחלל את השבת או לעבוד עבודה זרה, אסור להורגו, ורק לאחר העבירה בית דין דנים אותו ומענישים אותו.