יד כֹּֽה־אָמַ֧ר ה֛' גֹּֽאַלְכֶ֖ם קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לְמַֽעַנְכֶ֞ם שִׁלַּ֣חְתִּי בָבֶ֗לָה וְהֽוֹרַדְתִּ֤י בָֽרִיחִים֙ כֻּלָּ֔ם וְכַשְׂדִּ֖ים בָּֽאֳנִיּ֥וֹת רִנָּתָֽם׃ טו אֲנִ֥י ה֖' קְדֽוֹשְׁכֶ֑ם בּוֹרֵ֥א יִשְׂרָאֵ֖ל מַלְכְּכֶֽם׃
֍֍֍
(יד) מביא עתה ראיה לגאולה העתידה משתי הגאולות הקודמות, שכבר אירעו, ומתחיל תחילה בגאולת בבל, אף שהיא האחרונה, כיון שהיתה זו גאולה בדרך הטבע, כֹּה אָמַר ה', גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה – רק למענכם עשיתי את הדבר הזה, ששלחתי לבבל את כורש שילחם בהם ויחריב את ארצם, וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם – את כל יושבי בבל הורדתי בספינות, ההולכות בכח הרוח, וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם – הכשדים יברחו באניות, וישמיעו קול צעקה, כל זה עשיתי למענכם, להוציאכם מגלות בבל.
(טו) ודבר זה עשיתי כיון שהיה הכרח לגאול אתכם מבבל, או מצד שאֲנִי ה' קְדוֹשְׁכֶם, כלומר, אם היתה לכם זכות הייתם נגאלים מכח קדושת מעשיכם, או מצד שאני בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם, כמלך הפודה את עבדיו מהשבי גם אם אינם ראויים לכך מצד עצמם.
