א וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַֽעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ ב כֹּֽה־אָמַ֨ר ה֥' עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹֽצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וִֽישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ ג כִּ֤י אֶצָּק־מַ֨יִם֙ עַל־צָמֵ֔א וְנֹֽזְלִ֖ים עַל־יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֤ק רוּחִי֙ עַל־זַרְעֶ֔ךָ וּבִרְכָתִ֖י עַל־צֶֽאֱצָאֶֽיךָ׃
֍֍֍
פרק מד (א) וְעַתָּה, לאחר שכבר נענשו ישראל על עוונות הדור ההוא, בא הזמן שרוצה ה' לרחם על ישראל ולהושיעם, ולכן שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי, כלומר, מצד עבודתכם אתם כ'יעקב', כלומר כפשוטי העם, וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ – אך מצד בחירתי בכם אתם נחשבים כ'ישראל', שהם הנמצאים במעלה העליונה, מושלים על הטבע, ולכן יעשה ה' עבורכם נפלאות.
(ב) כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ – היוצר את צורתך ומסיים את עשייתך, ועוזר לך ומשגיח עליך מלידתך ועד עתה, וכך יצר ה' את ישראל ועשאם לעם בהיותם ממצרים, והתמידה השגחתו עליהם בארץ ישראל, ולכן אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ.
(ג) ומבאר כיצד יזכו כל ישראל לשפע רוחני עליון, כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא – כשם שממטיר ה' גשם לתועלת המקומות הצמאים למים ומוכנים לקבלת השפע, אך לאחר שניתן השפע אינו מצטמצם למקומות אלו, אלא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה – באים המים גם על היבשה שאינה זקוקה להשקאה, כך אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ – ישפיע ה' רוח קודש ונבואה על הגדולים בישראל, המוכנים מצד עצמם לקבלת השפע הזה, וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ – ועל ידי זה תתפשט הברכה ויחול השפע הרוחני גם על הצאצאים הקטנים בדרגתם, שאינם ראויים מצד עצמם לדרגות אלו.
