הלכות שאלה ופקדון [שנה א, כי תבא, יד-טו]

יד. אם משכן אצלו חבירו חפץ אסור להשתמש בו, דשולח יד בפקדון הרי זה גזלן, אמנם בגוי – יש מתירין להשתמש בו:

טו. אם הפקידו אצלו ספרים של תנ"ך, כשהוא פותחן לצרכן (כדי לשומרם ולאווררם) יש לו רשות לקרות בהם, אבל לא יפתחם לכתחלה כדי לקרות בהם, במה דברים אמורים, בתנ"ך, אבל ספרים של תורה שבע"פ אסור בכל גוונא. וכשם שאסור ללמוד כן אסור להעתיק מהם אפילו אות אחת. אמנם אם זה הנפקד הוא תלמיד חכם, יש מתירים ללמוד ולהעתיק אם אין לו כיוצא בהם, כיון שאנו אומרים שמן הסתם על דעת כן הפקידו אצלו, אבל אם יודע בבירור שבעליו מקפיד הרי זה אסור גם הת"ח. ומכל מקום, אם זה הלוה לו מעות על ספרים אלו שהניחם משכון אצלו, אפילו תלמיד חכם אסור, משום רבית: