א) כבר ביארנו ששחיטת הקדשים כשירה בזרים, ורק העבודות הנעשות מקבלת הדם ואילך, מצות כהונה. וכל הזבחים, קיבול דמן נעשה בכלי שרת וביד כהן, אבל מקום שחיטתן ומקום קיבול דמן אינו שוה בכלן.
ב) כיצד, קדשי קדשים, אין שוחטין אותן ואין מקבלין את דמן אלא בצפון המזבח, בכל המקום שביארנו גבולותיו בתחילת ספר זה. וקדשים קלים, שחיטתן וקיבול דמן כשר בכל מקום מן העזרה.
