הלכות שכר שכיר [שנה א, כי תבא, כג]
כג. אמר לשלוחו לשכור לו פועלים, ושכר השליח פועלים ואמר להם שכרכם על בעל הבית שניהם אין עוברים, ומ"מ בעל הבית עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב אם הוא מתכוין לדחותם, וגדולי החכמים היו נוהגים לשכור ע"י שליח שיאמר להם שכרכם על בעל הבית כדי שלא יבואו לעבור בלאו אם יהיו טרודים. ומה שאשתו של בעל הבית שוכרת היא בעצמה כגון כובסת וכיוצא, אין לה דין שליח וחייבת היא באיסור לאו אם תבעה הכובסת את שכרה והיא יש לה מעות שתתן לה. וכן הוא הדין באשת בעל הבית ששוכרת משרתת בבית:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
