שיעור 344, ספר תהילים, פרק עד, יד-טז

(יד) אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַֽ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃

(טו) אַתָּ֣ה בָ֭קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל אַתָּ֥ה ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ נַֽהֲר֥וֹת אֵיתָֽן׃

(טז) לְךָ֣ י֭וֹם אַף־לְךָ֥ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃

(יד) אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן – את שרי המצריים הגדולים והחשובים, תִּתְּנֶנּוּ – נתת את שללם מַאֲכָל, לְעָם לְצִיִּים – לעם ישראל שהלכו ב'ציה', במדבר, כי הם בזזו את שלל מצרים.

(טו) וכן בהיות ישראל במדבר, אַתָּה בָקַעְתָּ את הסלע ועשית ממנו מַעְיָן וָנָחַל, ולעומת זאת אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן – יִבַּשְׁתָּ את מי הירדן להופכם לעפר כדי שיוכלו ישראל לעבור שם, הרי שעשית להם ניסים הסותרים זה את זה, להפוך את הסלע למים ואת המים לעפר, כי היו אלו ניסים ונפלאות גלויים שאינם כרוכים כלל בדרכי הטבע.

(טז) והטעם שביכולתך לשנות את כל סדרי המציאות וההנהגות הסדורות בעולם, כי כל חוקי הטבע נקבעו על ידך, שהרי לְךָ יוֹם, אַף לְךָ לָיְלָה, כי גם הלילה מתייחס אליך, על ידי זה שאַתָּה הֲכִינוֹתָ את מָאוֹר הלבנה בלילה, וָשָׁמֶשׁ המאירה ביום, כי כל סדרי המאורות באים מכחך.