שיעור 361, ספר תהילים, פרק עח, ג-ה

(ג) אֲשֶׁ֣ר שָׁ֭מַעְנוּ וַנֵּֽדָעֵ֑ם וַֽ֝אֲבוֹתֵ֗ינוּ סִפְּרוּ־לָֽנוּ׃

(ד) לֹ֤א נְכַחֵ֨ד ׀ מִבְּנֵיהֶ֗ם לְד֥וֹר אַֽחֲר֗וֹן מְֽ֭סַפְּרִים תְּהִלּ֣וֹת יְהוָ֑ה וֶֽעֱזוּז֥וֹ וְ֝נִפְלְאֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר עָשָֽׂה׃

(ה) וַיָּ֤קֶם עֵד֨וּת ׀ בְּֽיַעֲקֹ֗ב וְתוֹרָה֮ שָׂ֤ם בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל אֲשֶׁ֣ר צִ֭וָּה אֶת־אֲבוֹתֵ֑ינוּ לְ֝הֽוֹדִיעָ֗ם לִבְנֵיהֶֽם׃

(ג) אלא הם דברים אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, כי כל המעשים של קריעת ים סוף, ירידת המן, ושאר הניסים שאירעו במדבר, אינם חידות ורמזים, אלא אנו יודעים שכך היה, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ שאירעו להם הדברים, ולכן אף שהם דומים למשל בכך שיש ללמוד מהם את השגחת ה' ונפלאותיו, אך הם דברים אמיתיים שאירעו בדורות הקודמים.

(ד) ובשונה מהבלי הגויים, הנמסרים רק לחכמים ולזקנים, הרי את משלי התורה וסיפורי האבות לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן, כי כולם יכולים להבין זאת. ובשונה מהבלי הגויים המספרים על אליליהם סיפורים מגונים של קנאה תאוה ואכזריות, הרי דברי התורה מְסַפְּרִים את תְּהִלּוֹת יְיָ. וֶעֱזוּזוֹ – וכן מספרים הם את כוחו הגדול של ה', בשונה מהבלי הגויים המתארים כיצד נפלו אליליהם לפני כוחות גדולים וחזקים מהם. וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה ה' באמת, בשונה מסיפוריהם המתארים פלאות שלא היו ולא נבראו.

(ה) וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב – ל'יעקב', שהם המון העם הפשוטים, סיפורי התורה הם עדות על דברים שהיו באמת, כמו בריאת העולם, המבול, יציאת מצרים ושאר הניסים, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל – ואצל 'ישראל', שהם החכמים והחשובים שבעם, הדברים הם גם בבחינת 'תורה', כי מתוך הספורים הללו הם לומדים ענינים עמוקים ונסתרים של סודות הבריאה וענינים אלוהיים עליונים, אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת אֲבוֹתֵינוּ על שני ענינים אלו, שהם 'עדות' ו'תורה', לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם, ולא יעלימו מהם דבר, ועל ידי זה נמשכת הקבלה מדור לדור.