(ו) לְמַ֤עַן יֵֽדְע֨וּ ׀ דּ֣וֹר אַֽ֭חֲרוֹן בָּנִ֣ים יִוָּלֵ֑דוּ יָ֝קֻ֗מוּ וִֽיסַפְּר֥וּ לִבְנֵיהֶֽם׃
(ז) וְיָשִׂ֥ימוּ בֵֽאלֹהִ֗ים כִּ֫סְלָ֥ם וְלֹ֣א יִ֭שְׁכְּחוּ מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל וּמִצְו͏ֹתָ֥יו יִנְצֹֽרוּ׃
(ח) וְלֹ֤א יִֽהְי֨וּ ׀ כַּֽאֲבוֹתָ֗ם דּוֹר֮ סוֹרֵ֪ר וּמֹ֫רֶ֥ה דּ֭וֹר לֹֽא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ וְלֹֽא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ׃
(ו) והתועלת בכך שהתורה נמסרת כראוי מדור לדור, לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן, והוא הדור של דוד ושלמה, בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם את עונשי ה' לחוטאים, כמו עדת קרח והמרגלים, ועל ידי זה ימנעו בני אותו דור מלחטוא.
(ז) וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם – בטחונם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, שהן ההנהגות הבאות מכח המידות שה' מנהיג בהן את העולם, וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ – ישמרו ויקיימו את המצוות שציוה אותם.
(ח) וְלֹא יִהְיוּ בני אותו דור אחרון כַּאֲבוֹתָם, שהיו דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, שהכירו את בוראם והתכוונו למרוד בו, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ לדרוש את ה' כראוי, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ – לא היה יכול לעבוד את ה' באמונה, כי רוחו הפנימית היתה מעלה לו ציורים רעים לחטאים ועוונות, ומחמת כן לא היה עומד באמונה בעבודת ה'.
