שיעור 363, ספר תהילים, פרק עח, ט-יב

(ט) בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם נֽוֹשְׁקֵ֥י רֽוֹמֵי־קָ֑שֶׁת הָֽ֝פְכ֗וּ בְּי֣וֹם קְרָֽב׃

(י) לֹ֣א שָֽׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּ֝בְתֽוֹרָת֗וֹ מֵֽאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת׃

(יא) וַיִּשְׁכְּח֥וּ עֲלִֽילוֹתָ֑יו וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר הֶרְאָֽם׃

(יב) נֶ֣גֶד אֲ֭בוֹתָם עָ֣שָׂה פֶ֑לֶא בְּאֶ֖רֶץ מִצְרַ֣יִם שְׂדֵה־צֹֽעַן׃

(ט) לאחר הקדמה זו, מתאר איך בתחילה היה המשכן בנוי בחלקו של שבט אפרים, בשילה, והגם שאותם בְּנֵי אֶפְרַיִם היו נוֹשְׁקֵי – נושאים נשק, רוֹמֵי קָשֶׁת – יורים בקשת, בכל זאת הָפְכוּ עורף לאויביהם בְּיוֹם קְרָב, ונפלו ביד הפלשתים.

(י) וזה אירע להם אף שה' רצה להושיעם מצד שלשה דברים, הברית שכרת עמהם, התורה שנתן להם, ומחמת שכבר עשה להם נפלאות בימי קדם, אך הם לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, ולכן אף שה' רצה לשמור את בריתו עמהם, הרי הם אלו שלא שמרו את הברית הזו, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת, ולכן לא הושיע אותם מכח זכות התורה.

(יא) ואף שכבר עשה להם נפלאות בימי קדם, וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו (-מעשים שעשה עמהם מכח מידותיו), וְנִפְלְאוֹתָיו, אֲשֶׁר הֶרְאָם.

(יב) הגם שנֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, והאבות מסרו לבניהם את מה שראו בעיניהם, ואפילו הגויים ראו את הניסים הללו, כי היו הדברים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׂדֵה צֹעַן.