א. חייב אדם לעמוד לכבוד הוריו מזמן שרואה אותם מרחוק כמלוא עיניו. והיינו מרחק של כ – 128 מטר, (ולדעת החזון איש היינו כ – 160 מטר, ואם אפשר יחוש בזה לדברי החזון איש, בדבר שהוא מן התורה). וצריך לעמוד מלוא קומתו. ולא ישב עד שאביו או אמו ישבו במקומם או יעמדו במקומם, או עד שיתכסו מעיניו ולא יראה קומתם, או שיכנסו לרשות אחרת. אבל אם עמדו לנוח, ובדעתם להמשיך מיד ללכת, צריך להמשיך לעמוד. והחיוב לעמוד מפני אביו הוא הן כשאביו נכנס לבית הכנסת או למסיבה או לביתו. (וראה להלן לענין מחילת האב בזה).
ב. גם היושב באוטובוס ונכנסו אביו או אמו, צריך לעמוד מלוא קומתו, עד שישבו. ואם אין להם מקום לשבת, מאחר שאינו רשאי לשבת עד שהם ישבו, צריך לפנות את מקומו וליתן להם את מקומו באוטובוס.
