א. אסור לומר על בהמה, בין חיה ובין שחוטה, 'בשר זה לפסח', כיון שנראה מלשון זו כאילו הקדיש אותה לקרבן פסח, והרי הוא כאוכל קדשים בחוץ. אלא יאמר 'בשר זה ליום טוב של פסח'. וכן לא יאמר על צליית הזרוע, ש'צולה אותה לפסח'. ובדיעבד, אף אם אמר כן, אין הבשר נאסר. (שו"ע ומשנ"ב סי' תל"ה).
ב. ראוי להחמיר ולא לומר לשון זו אפילו על עופות ודגים ופירות, הגם שאינם ראויים להקרבה על המזבח כלל, כי ניתן להבין מדבריו שהוא מקדישם כדי לקנות בדמיהם קרבן פסח. אך מותר לומר כן על חיטים, כיון שכוונתו מתפרשת שהם נשמרים לצורך פסח. (שם וכה"ח שם)
