ג אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃ ד אֲדֹנָ֣י אֶלֹהִ֗ים נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃
֍֍֍
(ג) ומה שאייבש את הים והנהרות לא יהיה על ידי חום השמש, כי באותו זמן אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת – יתקדרו השמים בעננים, וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם, כי יהיו מלאים ערפל וגשם, כאילו התכסו בשק. והנמשל לזה הוא שיחריב ה' את כל ארצות הגויים ההומים כמי הים, ויושבי הארצות הללו שהם כדגים, יכלו. וכל זה לא יהיה על ידי טבע השמים, כי באותו זמן לא יורו המזלות על כך, אלא יהיה הדבר בהשגחת ה' הפרטית.
(ד) וממשיך ותמה על כך שלמרות קריאתו אין איש עונה, והלא אֲדֹנָי אֶלֹהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים וצחות הלשון לעורר אתכם לעבודתו, לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר – ובלשון זו אוכל לדבר ('לעות' לשון לוע, המדבר) בלשון מליצה המובנת לכל אדם אפילו על דבר גבוה ונשגב שנראה כעף באויר, ואין זה רק לעיתים רחוקות, אלא יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר – בכל יום מחדש, ואין לשון הנבואה נאמרת בחידות, אלא יָעִיר לִי אֹזֶן – קיבלתי את הנבואה לאומרה באופן המתאים לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים – שישמעו ויבינו את הדברים הלומדים מפי, שתהיה הנבואה מתאימה להשגתם.
