טו וְאָֽנֹכִי֙ ה֣' אֱלֹהֶ֔יךָ רֹגַ֣ע הַיָּ֔ם וַיֶּֽהֱמ֖וּ גַּלָּ֑יו ה֥' צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ טז וָֽאָשִׂ֤ם דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ לִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֨יִם֙ וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי־אָֽתָּה׃ יז הִתְעֽוֹרְרִ֣י הִֽתְעוֹרְרִ֗י ק֚וּמִי יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר שָׁתִ֛ית מִיַּ֥ד ה֖' אֶת־כּ֣וֹס חֲמָת֑וֹ אֶת־קֻבַּ֜עַת כּ֧וֹס הַתַּרְעֵלָ֛ה שָׁתִ֖ית מָצִֽית׃
֍֍֍
(טו) וְאָנֹכִי הלא ה' אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו – מרגיע את הים מזעפו אפילו כאשר גליו הומים וסוערים, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, ובוודאי אוכל להשקיט את סערת האנשים הבאים להזיק לך.
(טז) וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ – והרי שמתי את דברי הבטחתי בפיך, שהבטחתי להושיעך גאולה שלימה, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ עד שתבא הישועה השלימה, ואם יהיה בכך צורך הרי אוכל לִנְטֹעַ שָׁמַיִם חדשים וְלִיסֹד אָרֶץ חדשה, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה, כלומר, גם אם כל מערכת הטבע תתנגד לגאולת ישראל, יברא ה' שמים וארץ חדשים, ובלבד שיקיים את הבטחתו, לומר לציון עמי אתה.
(יז) וכנגד מה שאומרים ישראל לה' (לעיל פסוק ט) 'עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה", אומר להם ה', אדרבה, הרי בכם הדבר תלוי, ולכן הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ, וזה מרמז על כך שכעס עליהם ה' והסתיר פניו מהם, ו'כוס' זו לא שתו עד תומה, כי גם בגלותם עדיין השגיח עליהם ה' בדרכים שונות, אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שזהו רמז לעונשים והייסורים שגזר עליהם ה', יחד עם השמרים הקבועים בתחתית הכוס, שָׁתִית את כולה, מָצִית אותה עד תומה.
