ספר שופטים
והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
יב. להודיע עוצם ההשגחה האלהית בענין שמשון, בעבור ישראל, כי מפני שהיה גלוי וידוע לה' שסופו ללקות בדבר הנשים, התחכם למנעו מזה כפי היכולת, ולכן היה נזיר אלהים מן הבטן, ונמנעה ממנו התגלחת, להוסיף לו כח, באופן שתושלם לו ההצלה מצד הגבורה, אם לא יוכל לכבוש יצרו מבנות הפלשתים, והוזהרה אמו שתנהג מקצת דיני הנזירות בעודה הרה ממנו לזאת הסבה, ומן הנראה שזאת ההשגחה היתה עוד מצד תפלת הנביא יעקב אבינו, שאמר 'לישועתך קויתי ה", וזה שכשראה הרע הראוי לבא לשמשון לסוף הענין מפאת הנשים, אמר שהוא מקוה שהשם יתברך יושיעהו מזה על דרך ההשגחה.
יג. להודיע שבדברים המיישרים לתכלית ראוי לחקור מה שאפשר כדי שיגיע מהם התכלית הדרוש, ולכן סיפר שלא סמך מנוח על דברי אשתו בלבד, אלא בקש מאת השם יתברך שישוב לו איש האלהים אשר שלח כדי שתושלם לו הידיעה מה יהיה משפט הנער ומעשהו, וכדי לדעת מי הוא זה האיש אם הוא ראוי לסמוך עליו:
יד. להודיע ולפרסם ענין המופתים אשר יעשה ה' על ידי נביאיו, כי באמונתם יתקיימו יסודות התורה, ולכן הזכיר את המופת שנעשה בפני מנוח ואשתו, בעליות המלאך בלהב המזבח, ומופת שמשון שהמיס את אסוריו מעל ידיו, ובקע המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים להציל שמשון מהצמא החזק שהיה לו.
טו. להודיע שכבר תקשה מאד השגת המלאך, ולכן חשב מנוח שימות כשהשיגו מלאך השם, וכן אמר דבר זה גדעון, ובאמת הדבר כן, כי כשהשיג שכל האדם את המציאות הרוחנית, ידמה שיחוייב שידבק בו, וישאר הגוף מת, אם לא ילוה לו עזר אלהי מיוחד להשאירו חי.
