הלכות כלי המטבח / כיריים, י
י. במקרים שהמיחם נעשה בשרי, המיחם נשאר בשרי גם בשבועות הבאים, ולכן, אם רוצה לחמם בו מים כדי לשתותם עם חלב, יגעיל אותו לאחר השבת. ומכל מקום אם שכח להגעילו (או שאינו יכול להגעיל אותו עד זמן מסוים שאז יש הגעלת כלים בסביבתו), יכול להקל ולהשתמש בו בשבת הבאה גם לשתיה עם חלב, אם אין לו אפשרות להשתמש בכלי אחר לחימום מים, או להשיג כלי אחר לחימום המים, אבל צריך להגעילו מיד כשיכול.
אמנם, אם המיחם נעשה בשרי רק על ידי טיפות בשריות על המיחם מבחוץ או שהניחוהו על מעט רוטב בשרי, ובודאי שבכל מצב של שימוש במיחם יהיו בו תמיד מים בשיעור של ששים כנגד אותן טיפות בשר, יש להקל שאין המיחם צריך הגעלה, ואחרי עשרים וארבע שעות מותר לחמם בו מים כדי לשתותם עם חלב, ומכל מקום גם במקרה זה טוב להדר ולהגעילו.
לסיכום: אם המיחם נעשה בשרי ע"י אדים בשריים, או ע"י שנשפך עליו הרבה רוטב בשר, צריך להגעילו, ורק אם ניתזו עליו טיפות מעטות או שהניחוהו על מעט רוטב בשרי, יש להקל שמותר לאחר כ"ד שעות ואין צריך להגעילו.
© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
