ה. יש לאדם להזהר שלא לדרוש ולחקור אצל אחרים מה דיבר עליו פלוני וכדומה, כיון שגורם להם לספר רכילות, ועובר בעצמו וגם מכשילם באיסורי רכילות, ובדרך כלל עובר על איסורים רבים נוספים. ורק במקום שברור לו שתהיה לו תועלת מכך מותר לשאול, ולחוש לדברים לענין להזהר מאותו אדם, אך לא להאמין בהחלט.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ה. לפי האמור לעיל יש להבין כמה נואלים הם האנשים שדרכם לדרוש מחבריהם שיספרו להם מה דיבר עליהם פלוני, ואף שאין להם שום תועלת בידיעת דבר זה, וכשאינם רוצים לספר להם מפצירים בהם הרבה עד שמגלים להם מה דיבר עליהם אותו פלוני דברי גנאי, וכששומעים זאת מקבלים את הדבר כאמת גמורה, ונעשים שונאים גמורים. וקצרה היריעה מלהכיל את גודל הקלקולים וחשבון ה'לאוין' וה'עשין' שרגילים אנשים אלו לעבור במעשים אלו. שהרי אפילו אם היה אדם מספר להם רכילות מעצמו אסור להאמינו, ואסור אפילו לשמוע את דבריו. ואף אם הדבר נוגע לו להבא מותר רק לשמוע ולחוש ולא להאמין ממש. וכל שכן שאסור לבקש מחבירו שיספר לו דברים אלו שיש בהם איסורי רכילות, שעוברים עליהם המספר והשומע, והרי הוא חוטא ומחטיא את חבירו. ולכן צריך להתרחק מאד מדבר זה, אלא אם כן ברור לו שתהיה לו תועלת בשמיעת הדבר, להזהר מאותו אדם שלא יזיקנו, שאז מותר לשמוע ולחוש.
