(238) חתימת הספר

וּבִפְרָט שֶׁיָּדוּעַ הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁבַּיִת שֵׁנִי נֶחֱרַב בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם וְלָשׁוֹן הָרָע, וְאִם הֶעָוֹן הַזֶּה, הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת הַבָּנוּי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לְעַכֵּב מִלִּבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הֶחָרֵב, חַס וְשָׁלוֹם.
עַל כֵּן הָאִישׁ, שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בְּכָל כֹּחוֹ וִיזָרֵז גַּם אֲחֵרִים בָּעִנְיָן הַגָּדוֹל הַזֶּה לְמַעַן כְּבוֹד ה' וְתוֹרָתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְוֹתֶיהָ כְּהֶפְקַר, חַס וְשָׁלוֹם, זְכוּתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי בֶּאֱמֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים הֵן, אַךְ הַסִּבָּה מִפְּנֵי הֶעְלֵם יְדִיעַת פְּרָטֵי הַדִּינִים שֶׁיֵּשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְגַם נֶעֱלָם מֵהַרְבֵּה אֲנָשִׁים הָעֵצוֹת אֵיךְ לְהִמָּלֵט מִן הַיֵּצֶר בָּעִנְיָן הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כָּל זֶה בַּשַּׁעַר הַשֵּׁנִי. עַל כֵּן אִם יִמָּצֵא מִי שֶׁמְּעוֹרְרָם בְּעִנְיָן זֶה, בְּוַדַּאי יִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו, וְתִהְיֶה זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ.