א. איש שלא הקריב קרבן פסח ראשון, בין שוגג בין מזיד, חייב להקריב קרבן פסח שני. אך אשה שלא הקריבה בראשון, אינה חייבת להקריב בשני, אלא אם רצונה בכך.
ב. אם רוב הקהל טמאים טומאת מת בזמן הקרבת פסח ראשון, אין דוחים אותם לפסח שני, אלא מקריבים בראשון בטומאה. (רמב"ם הלכות קרבן פסח)
