הלכות מעשה הקרבנות, פרק יג, א-ב
א) מצות עשה לעשות כל מנחה כמצותה האמורה בתורה.
ב) וכיצד עשיית חביתי כהן גדול. מביא עשרון שלם, ומקדישו, וחוצהו במידת חצי עשרון שהיתה במקדש, שאף על פי שהיא – מנחת חביתין זו קריבה חציין, חציה בבוקר וחציה בערב, אינה מתקדשת לחציין, אלא יש להקדיש עשרון שלם. ומביא עמה שלשת לוגין שמן, שנאמר 'בשמן תעשה', להוסיף לה שמן כנסכי הכבש. ובולל הסולת בשמן, וחולטה ברותחין. ולש מכל חצי עשרון שש חלות, נמצאו שתים עשרה חלות.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
