מסכת ביכורים, פרק ב, משנה ג
משנה ג: יֵשׁ בַּתְּרוּמָה וְבַמַּעֲשֵׂר מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים, שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגֹּרֶן, וְיֵשׁ לָהֶם שִׁעוּר, וְנוֹהֲגִים בְּכָל הַפֵּרוֹת, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, וּבָאֲרִיסִין וּבֶחָכוֹרוֹת וּבַסִּקָּרִיקוֹן וּבַגַּזְלָן. הֲרֵי אֵלּוּ בַתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים:
משנה ג: יֵשׁ בַּתְּרוּמָה וְבַמַּעֲשֵׂר דינים מסוימים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים, ואלו הם, שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגֹּרֶן – כל התבואה שבגורן נאסרת באכילה עד שיפריש ממנה תרומות ומעשרות, אבל הפרשת הביכורים אינה אוסרת את הגורן, וְיֵשׁ לָהֶם שִׁעוּר מסוים, למעשר יש שיעור מהתורה, ולתרומה יש שיעור מדרבנן, והיינו אחד מחמישים, ואילו לביכורים אין שיעור אפילו מדרבנן. וְנוֹהֲגִים בְּכָל הַפֵּרוֹת, מה שאין כן ביכורים שנוהגים רק בשבעת המינים. ונוהגים תרומה ומעשר בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, ואילו ביכורים נוהגים רק בזמן שבית המקדש קיים, וּבָאֲרִיסִין העובדים בקרקע תמורת חלק מהיבול, וּבֶחָכוֹרוֹת העובדים בקרקע תמורת סכום מסוים, וּבַסִּקָּרִיקוֹן שנוטל את הקרקע ותמורת זאת אינו הורג את בעליה, וּבַגַּזְלָן. הֲרֵי הדינים האֵלּוּ נוהגים בַתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים:
