מאמר רביעי, ג9

המשך ג. החבר: השם 'קדוש' הוא כינוי הבא לבטא היותו מרומם ונקדש מכדי שיהיה נכון לייחס אליו מדה ממדות הברואים. תארים אלה המתארים את הבורא אינם אלא על דרך השאלה [אך אינם תארים לעצם כבודו יתברך]. לפי זה נבין את מה ששמע ישעיהו 'קדוש, קדוש, קדוש' שאמרו המלאכים. והכוונה 'קדוש' – ללא גבול. וביאורו של הדבר, כי הוא מקודש ומרומם מכדי שתשיגהו מאומה מטומאת העם אשר ישכון כבודו ביניהם. ועל כן ראה אותו ישעיהו יושב על כסא רם ונשא [והוא רמז על מדרגת ה']. כוונת התואר 'קדוש' שהוא מציאות רוחנית, חסר כל דבר גשמי, ואין לו שום תואר מתארי החומר.